ארגון עדאללה הגיש עתירה לבג"צ בדרישה להחיל את ההסכם הקיבוצי בדבר פנסיה חובה על כל עובד מעל גיל 18 בטענה כי למעשה מדובר באפליה לרעה של האוכלוסיה הערבית שאיננה משרתת בצבא ונכנסת למעגל העבודה בגיל 18.2/11/2008
בעתירה מדוע לא תורחב תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק מס' 7019/2007 על עובדים/ות החל מגיל 18 ואילך.
ולחילופין, מדוע לא יבוטל סעיף 4(א) (7) להסכם הפנסיה הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק מס' 7019/2007.
מבוא
עניינה של העתירה , הוא בהגבלת הגיל המינימאלי לזכאות לצבירת זכויות פנסיוניות מקיפות הכוללות זכויות בגין תשלומי פנסיה בעת הפרישה, תשלומים בגין נכות ובגין אבדן כושר עבודה.
בעתירה נטען כי הסכם הפנסיה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק שהורחב בצו הרחבה מחיל חובת על כלל המעבידים במשק לבטח את עובדיהם, שאין להם הסדר ביטוח מיטיב, בפנסיה מקיפה. אולם, תחולת הסכם הפנסיה חלה אך ורק על עובדים החל מגיל 21 ועל עובדות החל מגיל 20.
בעתירה נטען כי הגבלת הגיל המינימאלי לזכאות לצבירת הזכויות הפנסיוניות הפנסיה אינה קשורה כלל ועיקר לאופי התפקיד ו/או המשרה ואף לא לכישורי העובד/ת, כי אם לגיל העובד/ת בלבד. לפיכך, טענת העותרת כי מדובר בשיקול שאינו רלוונטי ביחס לחלוקת הטבות בתחום העבודה ואף מנוגד לדיני העבודה הקובעים הן בחוק והן בפסיקה שאין להפלות עובדים על רקע גיל ומין.
למעשה, הסיבה להגשת העתירה היא כי התוצאה מהגבלת הגיל כאמור היא הוצאה מההסכם של חלק מהאוכלוסייה הערבית, הפטורה משירות צבאי ואשר יש ביכולתה להשתתף בכח העבודה האזרחי החל מגיל 18 ובכך גורמת התחולה הסלקטיבית של הסכם הפנסיה להפליה גם על רקע לאום.
בנוסף נטען כי עצם ההנחה כי ממוצע גיל תחילת העבודה הינו 21 לגברים ו- 20 לנשים, הינה כשלעצמה הפליה פסולה. בעתירה נטען כי החוק היחיד המתייחס לגילאי המועסקים לצורך קביעת תנאי עבודתם, הינו חוק עבודת הנוער, תשי"ג – 1953 אשר דווקא נועד כדי להעניק הגנה חוקית לכל מועסק מעל גיל 15 אך טרם מלאו לו 18 במטרה למנוע ניצול מכל סוג שהוא של קטינים בשוק העבודה. משמע הגבלת הגיל הינה, כי כל עובד שהינו מעל לגיל 18 המשתלב בשוק העבודה יהיה זכאי לתנאים הסוציאליים הקבועים בדין החל ממועד תחילת עבודתו ועד לסיומה וללא כל קשר לגילו/ה.
עדיין לא ניתנה החלטה בעתירה.
