בדיקת קיזוז קצבאות המוסד לביטוח לאומי עשויה להביא להגדלת קצבת הנכות של נכים רבים

רקע:

תקנוני קרנות הפנסיה קובעים כי כאשר הנכות נגרמת מתאונת עבודה או ממחלת עבודה רשאית קרן הפנסיה לקזז את הקצבה המגיעה לנכה מהביטוח הלאומי עבור נכות מעבודה. למעשה, במקרים רבים מקזזות קרנות הפנסיה סכומים גבוהים ממה שמותר.

על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה חייבות קרנות הפנסיה לבצע תהליך מובנה של בדיקת הנכות ולא לבצע קיזוז אוטומטי של קצבת הנכות מעבודה של ביטוח לאומי.

במקרים רבים קרנות הפנסיה אינן מיישמות את ההלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה לעניין קיזוז קצבת נכות מעבודה מהקצבה המשולמת מקרן הפנסיה. בפסק הדין בעניין שלמה נעים[1], קבע בית הדין הארצי כדלקמן:

ראשית, יש לבדוק האם לעמית נכות מלאה שאיננה מעבודה. אם לעמית נכות מלאה שאיננה מעבודה, יש לשלם לו קצבת נכות מלאה ואין מקום לקזז דבר גם אם לתובע נכות נוספת מעבודה.

בשלב הבא, אם לעמית נכות חלקית שאיננה מעבודה יש לקבוע האם יש לעמית, בנוסף, גם נכות מעבודה. אם יש לעמית גם נכות חלקית שאיננה מעבודה וגם נכות מעבודה, יהא צורך לקבוע מה שיעור הנכות מהעבודה ומה שיעור הנכות שאיננה מהעבודה מתוך הנכות הכללית ולקזז רק את החלק היחסי של הנכות מעבודה.

הערה: אם לעמית נכות חלקית שאיננה מעבודה ונכות נוספת מעבודה, אין זה משנה אם העמית מקבל קצבת נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי אם לאו. לקרן הפנסיה זכות לקזז את החלק היחסי של הנכות מעבודה מסך כל הנכות של העמית (מעבודה ושלא מעבודה) בלי קשר לשאלה אם מימש העמית את זכותו במוסד לביטוח לאומי אם לאו.

כאשר קרן הפנסיה פועלת בהתאם להליך שנקבע בפסק הדין בעניין שלמה נעים, אזי לסכום המשולם בביטוח לאומי אין משמעות בפני עצמו אלא רק לשיעור הנכות. במצב דברים זה ברור כי אין משמעות לבחירתו של העמית בין נכות כללית לנכות מעבודה כאשר הוא מבקש לתבוע קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. שכן, אם לתובע נכות מעבודה, קמה לקרן זכות לקזז בהתאם לשיעור הנכות מעבודה גם אם בחר במסלול של קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי.

עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה סבור כי אילו היו קרנות הפנסיה מקפידות על ההליך הקבוע בפסק הדין בענין שלמה נעים, היתה בדיקה כזאת עשויה במקרים רבים, כאשר הנכות מעבודה איננה מלאה אלא חלקית, לגרום להקטנת הקיזוז ולהגדלת הקצבה. לדוגמא:

כאשר הנכות מעבודה איננה מגיעה מעל 25%, אזי למעשה, בחינת מרכיב הנכות שנגרמה מעבודה אינו מגיע כדי הגדרת נכות בקרן הפנסיה ואם על פי הגדרות קרן הפנסיה העמית אינו נכה, אין לקרן הפנסיה זכות לקזז קצבאות אותן מקבל העמית מהקרן.

מקרה נוסף הוא של עובד שהצטרף לקרן הפנסיה בגיל מאוחר יחסית ולא הספיק לצבור את מלא הזכויות, ולעומת זאת בוטח בביטוח הלאומי בכל התקופות בהן עבד. כאשר לעובד כזה קיימת גם נכות מעבודה וגם נכות כללית, ייתכן מצב בו קצבה המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תהיה גבוהה מהקצבה המשולמת מקרן הפנסיה בעד שיעור נכות זהה. במצב דברים זה, קיזוז הסכום המלא המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי מהקצבה המשולמת מקרן הפנסיה, מקפח את העמית.

לדוגמא, עמית ששכרו 10,000 ₪ יהיה זכאי בגין נכות מעבודה של 30% לקצבת נכות מעבודה מהמסוד לביטוח לאומי בסך של 3,000 ₪. יחד עם זאת, בשל תקופת הפקדות קצרה לקרן הפנסיה צבר העמית זכויות בשיעור של 40% מהשכר בלבד ויהיה זכאי לפנסיה מקסימלית בגין 100% נכות (שרק 30% ממנה כתוצאה מעבודה) לסך של 4,000 ₪ בלבד. קיזוז כל הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי מביא למצב אבסורדי בו מקוזזת 75% מקצבת העמית למרות שרק 30% מהנכות שלו היא נכות מעבודה.

מקרה דומה מתקיים כאשר קיים הבדל בין השכר המבוטח במוסד לביטוח לאומי לשכר המבוטח בקרן הפנסיה. גם במקרה כזה קיזוז כל סכום הפנסיה המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי מקפחת את עמית הנכה, והדוגמא שהובאה לעיל, נכונה גם במקרה זה.

הגוף היחיד המוסמך לקבוע נכות לצורך תשלום קצבה מקרן הפנסיה היא הועדה הרפואית של קרן הפנסיה. לכן, החלטת הועדה הרפואית של קרן הפנסיה בדבר שיעור הנכות מעבודה של עמית, היא מרכיב הכרחי בהקמת זכותהשל קרן הפנסיה לקזז סכום כלשהו מהקצבה שהיא חייבת לנכה. כאשר אין קביעה מפורשת של קרן הפנסיה מה שיעור הנכות מעבודה מתוך הנכות הכללית, קרן הפנסיה איננה זכאית לקזז דבר המקצבה אותה היא משלמת.

בכל אחת מהדוגמאות שהובאו לעיל ובמקרים דומים נוספים הנובעים מהם מגיעים לעמית הנכה החזרים בסכומים משמעותים בגין קיזוז שלא כדין. עו"ד גורודיסקי מסביר כי ניתן לתבוע הפרשים הנובעים מקיזוז שלא כדין במשך 7 שנים ולעיתים אף יותר.