אחד מעקרונות היסוד של הצדק הטבעי בשיטתנו, הוא כי כל אדם הינו המוכשר והראוי ביותר לייצג את עצמו וענייניו, ולפיכך יש להבטיח כי בטרם יחרץ דינו, תינתן לו האפשרות להציג את עמדתו בפני בית-המשפט. אולם, קיימים מצבים מיוחדים, אשר בהם הדרך הרגילה למימושו של כלל הייצוג העצמי אינה מתאימה, ולכן
תזכיר חוק תובענות ייצוגיות, שנועד להחיל הסדר של תובענה ייצוגית על כלל ענפי המשפט הישראלי, הינה יוזמה ברוכה. יחד עם זאת, מן הראוי להבהיר כמה מהליקויים העיקריים בחוק המוצע, על מנת ששכרם של הצרכנים לא יצא בהפסדם.רם גורודיסקי, עו"ד רשימות קודמות שהתפרסמו בעניין תזכיר החוק כבר עמדו על העובדה שנעדרות
מאז פסיקת בית המשפט העליון בפרשת "תנובה" (הוספת הסיליקון לחלב), שסללה את הדרך לביצוע מהלך של תביעה ייצוגית גם בגין נזק שאינו ממוני, ניתן להבחין בהמשך המגמה בתחום התביעות הייצוגיות הצרכניות – תביעות יצוגיות בגין ליקויים או פגמים במוצרי צריכה, שלא גרמו לנזק של ממש (גופני או בריאותי), אלא לתחושות
מצגת הרצאה שנשא עו"ד רם גורודיסקי ביום 22/02/09 במסגרת השתלמות תעודה בנושא ניהול המשפט האזרחי – הפן המעשי של ועד מחוז ת"א והמרכז. מצגת
ביום 12/03/2006 נכנס לתוקפו חוק תובענות ייצוגיות, שחולל שינוי דרמטי בדיני ההליכים הייצוגיים במדינת ישראל ונועד, באופן מוצהר, להקל במידה ניכרת על האפשרות לנהל תביעות ייצוגיות. יחד עם זאת, נראה כי שינוי זה טרם חלחל לתודעת ערכאות המשפט השונות, שחלקן ממשיך ודבק בישום שמרני של עקרונות משפטיים מיושנים, אותם ביקש
