שליטה על התקציבים הפנסיונים מצריכה שינויים בהסכמי עבודה קיימים

שליטה על התקציבים הפנסיונים מצריכה שינויים בהסכמי עבודה קיימים

דרישות האוצר לניסוח פוליסות לביטוח וחיסכון יציפו את הצורך לשינוי הסכמי העבודה בארגון בעקבות חקיקת בכר

החל מיום 1/4/2007 על חברות הביטוח לשווק פוליסות המתאימות לנייר העמדה בנושא הקווים המנחים לעניין ניסוח תכניות ביטוח חיים משולבות חיסכון, שפרסם המפקח על הביטוח במהלך דצמבר 2006.

בין העניינים בהם נקבעו קווים המנחים להצגתם בפוליסה נכללה דרישה להצגה של האפשרויות העומדות בפני המבוטח בעת עזיבת עבודה. על חברת הביטוח לציין בפוליסה את הנסיבות העיקריות המזכות את המעביד בקבלת הכספים במרכיב הפיצויים בהתאם לחוק. בביטוח מנהלים יש לציין את כל אפשרויות העזיבה, לרבות, שינוי לעצמאי, ריסק זמני, הקפאה, משיכה לפי חוק הגמל.

בעניין זה מדגים ומדגיש נייר העמדה בנושא הקווים המנחים את הצורך בעריכת שינויים  בהסכמי העבודה בין מעסיקים ועובדים, שהתעורר עם כניסת חוק הגמל וחוק הייעוץ לתוקף.

אם עד היום ניתן היה להתעלם מהצורך בהתאמת הסכמי העבודה לחקיקת בכר, הרי שעתה, כאשר יכללו הפרטים בפוליסות ובטפסי ההצעה נדמה כי מעסיק המעוניין לשמור על הוודאות בכל הנוגע לעלויות הפנסיוניות שלו יהיה חייב להיערך על ידי שינויים בהסכמי העבודה עם העובדים והתאמתם לחקיקת בכר.

צורך זה קיים אצל מעסיקים קטנים כגדולים העורכים לעובדיהם הסדר פנסיוני בין אם יחסי העבודה מוסדרים בהסכם אישי, לרבות הסכם בעל פה, ובין אם מוסדרים בהסכם קיבוצי או צו הרחבה. הצורך נובע ממספר גורמים, שיפורטו כאן.

חוק הייעוץ קובע כי בעל רישיון, סוכן או יועץ, חייב להימנע מהעדפה של צד שלישי על פיו של הלקוח (המבוטח). לכן, חייב בעל הרישיון להעדיף את האינטרס של הלקוח על פני האינטרס של המעסיק. הואיל והמעסיק הוא הלקוח, מחדדת בעיית ניגוד האינטרסים. כדי להסדירה, חייבת להיות הסכמה בין העובד למעסיק לגבי אותם עניינים העלולים להעמיד את בעל הרישיון בניגוד אינטרסים. על פי חקיקת בכר, המעסיק אינו רשאי להחליט או להתערב בבחירת סוג קופת הגמל וזהותה אולם הוא זכאי להחליט בכל העניינים המשפיעים עליו מבחינה כספית: הסדרת התקציב, התכניות לאבדן כושר עבודה, וגורלם של פיצויי הפיטורים.

חוק הגמל קובע את זכותו של העובד לבחור את סוג קופת הגמל וזהותה. אולם, כידוע, סוג קופת הגמל משפיע גם על גורל צבירת הפיצויים כך למשל, התנאים להפעלת הסכם בנוסח צו שניתן לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע תצורת תוכנית מסוימת כתנאי לתוקפו של ההסכם לפיו מוותר המעסיק על צבירת הפיצויים ומאידך גיסא אינו חייב להשלים חוב ותק במקרה של עלייה בשכר. כאשר יישם העובד את זכות בחירתו  לפי חוק הגמל עלול השינוי בקופת הגמל להעמיד את ההסכמות בין העובד לבית המעסיק בספק לגבי תקפן.

דוגמא נוספת היא סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים. עובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם לקבל את צבירת הפיצויים גם במקרה של התפטרות כאשר ההסדר הפנסיוני שלהם הוא למטרת קצבה. המעסיקים מצדם, אינם מודעים לסיכון זה. בהעדר הסכם מפורש הקובע את גורל פיצויי הפיטורים, עשויה בחירה של עובד בין הסדר הוני או קצבתי להשפיע באופן דרמטי על זכותו לקבל את פיצויי הפיטורים גם במקרה של התפטרות.

גם תקציב אובדן כושר העובדה מושפע משיטת הבחירה החופשית של קופות הגמל. כך למשל בתוכנית פנסיה כולל התשלום עבור אובדן כושר עבודה בתקציב התגמולים והפיצויים ואילו בביטוחי מנהלים יש לרכוש תוכנית נוספת מעל תקציב התגמולים והפיצויים. גם כאן, בחירה של העובד עלולה להשפיע על התקציב הפנסיוני באופן ישיר ומיידי.

לכל מעסיק יש אינטרס ברור למנוע אי וודאות לגבי אותם עניינים המשפיעים על התכנון התקציבי שלו. הדרך לעשות זאת היא בשינוי של הסכמי העבודה כך שיתאימו למצב החדש בעקבות חקיקת בכר. התאמות אלו יחזירו את הוודאות וימנעו מצבים בהם מעסיקים ימצאו עצמם עומדים מול חוסר שליטה בתכנון התקציבים הפנסיונים בארגון.