DISPUTEC
Court Profiler
"אמת, "הכל תלוי, בסופו של דבר, במזגו של השופט/ת. עלינו לקבוע את דמותו של שופט/ת; היא הקובעת את יחס הציבור לבתי המשפט ואת מדת הבטחון בישרם" (בג"צ 14/51[5] הנזכר, בעמ' 1029). דמות זו, על יושרה והגינותה, ועל חוט השדרה ועקרונות היסוד המעצבים את שיפוטה, היא בסופו של דבר דמות אנוש. זו גדולתה וזו חולשתה. זו המציאות, ויש לראותה בעיניים פקוחות. על-כן יש להכיר בקיומה של אפשרות סבירה להשפעה על השופט/ת המקצועי."
כב' השופט/ת (כתוארו אז) אהרון ברק בעפ 696/81 אורלי אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 565 (פסקה 13 לפסק הדין).
1. דיספיוטק הוא מיזם שמטרתו לספק כלי עזר טכנולוגים לענפי המשפט. דיספיוטק סי.פי. היא מערכת המציגה נתונים סטטיסטיים לגבי שופט/ת שתבחרו להציגו, כפי שעולים מפסקי הדין שפסק. נתוני השופט/ת מוצגים בהשוואה לעומת נתוני השופטים/ות האחרים בתקופת זמן הרלוונטית שנבחרה.
2. נתונים אלה מאפשרים לייצר אפיון אמפירי (עובדתי) לשופטת הדן/ה בתיק (Court Profiler) נותנים למתדיינים ולעורכי הדין כלים אופרטיביים לקבלת החלטות בדבר אופן ניהול ההליך המשפטי.
3. לעת עתה, מציגה דיספיוטק נתונים אודות שופטי בתי הדין לעבודה. בקרוב יתווספו למערכת תחומים נוספים.
4. לאחר רישום, ניתן לבחור את שם השופט/ת לגביו הנכם מעוניינים לקבל את המידע ולאחר ביצוע התשלום המערכת תציג בפניכם את הנתונים הסטטיסטיים שנאספו אודות אותו שופט/ת מתוך פסקי הדין שפסק בתקופה אותה תבחרו.
5. הנתונים הסטטיסטיים מביאים גם נתונים טכנים (כמות פסקי דין, משך זמן ההליך, מספר העמודים) וגם את שיעור קבלת התביעה מתוך סכום התביעה שהוגש. הנחת העבודה של המערכת היא שסכום ההוצאות שפוסק השופט לזכות העובד או לחובתו מהווה מדד מרכזי לנטייתו של השופט ולהשקפת עולמו.
6. לפיכך, הנתונים הסטטיסטיים יסייעו בידך להבין את השקפת עולמו של השופט/ת ולקבל החלטות לגבי אופן ניהול ההליך, למשל:
6.1. האם כדאי להתפשר בסכום שמומלץ על ידי השופט/ת.
6.2. האם לקבל את הצעת השופט/ת לפשרה או להמשיך את ההליך.
6.3. האם לאחד תיקים שונים בפני שופט/ת אחד או אחר.
6.4. האם למחוק הליך שהגשתי ושובץ אצל שופט/ת אחד כדי לנסות להגישו שוב באופן שידון אצל שופט/ת אחר.
6.5. האם השופט/ת שלי נוטה בדרך כלל, באופן יחסי לשופטים האחרים, לטובת עובדים או מעסיקים.
6.6. האם כדאי להמשיך את ההליך ולעמוד על פסק דין.
7. קבלת החלטות מושכלות המבוססות על נתוני אמת לגבי ניהול ההליך יכולות להיות בעלות ערך כספי עצום עבור המתדיינים.
רקע ועקרונות לאיסוף הנתונים וניתוחם
8. בתי הדין לעבודה עוסקים בסכסוכים מעולם יחסי העבודה, ובנוסף גם תביעות לפיצוי של מבוטחים כלפי קופות חולים, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. רוב התביעות שכוללות סכסוך בין עובד ומעסיק, מוגשות על ידי עובדים נגד מעסיקיהם. מעט תביעות מוגשות על ידי מעסיק נגד העובד וחלק ניכר מהן הן תביעות שכנגד, דהיינו, תביעה של מעסיק נגד עובד המוגשת בעקבות תביעה שהגיש אותו עובד נגד המעסיק.
9. במשך שנים רבות מרחפת השאלה, האם לבתי הדין לעבודה נטייה למי מהצדדים, לעובדים או למעסיקים. שאלה זאת מעסיקה הן את הציבור והן את עורכי הדין העוסקים בדיני עבודה. אין להוציא מכלל אפשרות ששאלה זאת מעסיקה גם את השופטים/ות עצמם.
10. מערכת דיספיוטק–שופטים/ות היא אפליקציה המבוססת על נתוני אמת של פסקי דין, המאפשרת לקבל מידע השוואתי על נתונים כמותיים בפסקי הדין של השופטים/ות. בשלב זה המידע ניתן לגבי שופט/תי בתי הדין לעבודה. בשלב הבא נרחיב את המידע לגבי תחומי משפט נוספים.
11. מתוך פסקי הדין שפורסמו בבתי הדין לעבודה, בדקנו את הנתונים בכל פסקי הדין שניתנו החל מיום 1/1/2014 בבתי הדין האזוריים לעבודה בכל הארץ (תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, נצרת), בסכסוכים בין עובד ומעסיק, המסומנים כ-סע"ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט/ת).
12. הנתונים שנאספו מפסקי הדין הם: שם בית הדין לעבודה, שם השופט/ת, תאריך פתיחת התיק (לפי מספר התיק הכולל את חודש פתיחתו), תאריך מתן פסק הדין, מספר העמודים בכל פסק דין, האם התביעה היא של עובד או מעסיק, האם התביעה התקבלה או נדחתה, אם התביעה התקבלה, כמה מתוכה התקבל: רובה (או כולה), חלקה או מקצתה. רובם המכריע של פסקי הדין מציינים באופן מפורש מה החלק שהתקבל מתוך התביעה – רובה, חלקה או מקצתה. כאשר עניין זה לא צוין ביצענו הערכה בהתאם לתוכן פסק הדין. בנוסף, נבדק סכום ההוצאות שנפסקו ולזכותו של איזה מן הצדדים נפסקו ההוצאות.
13. פסקי הדין שנבדקו אינם כל פסקי הדין שניתנו בבתי הדין לעבודה ולכן אינם מייצגים את כל עבודתם של השופטים/ות. יחד עם זאת, הם מיצגים חלק משמעותי וחשוב מעבודת השופטים/ות – תביעות אישיות בין עובד למעסיק. הנתונים שנבדקו תומכים במסקנה הידועה, שרובן המכריע (מעל 95%) של התביעות המוגשות בבתי הדין לעבודה הן תביעות עובדים. על מנת לייצר בסיס נתונים אחיד ככל שניתן המערכת מנתחת רק את תביעות העובדים.
14. הורדנו מכלל פסקי הדין פסקי דין אחדים בהם נפסק שכ"ט קיצוני: 75,000 ₪ או יותר, הן לטובת עובד והן לטובת מעסיק ופסקי דין של שופטים שפסקו פחות מ-5 פסקי דין בתקופה הנבדקת.
15. את הנתונים אודות תביעות העובדים בבתי הדין לעבודה מנתחת המערכת הן באופן כללי לגבי כל בתי הדין לעבודה, והן בחתך של בתי הדין האזוריים לעבודה והשופטים/ות בבתי הדין לעבודה. לגבי כל שופט/ת המערכת בודקת, בין השאר, את כמות פסקי הדין שכתב כל שופט/ת במהלך השנה, משך הזמן בו היה התיק תלוי ועומד מהגשתו ועד למתן פסק הדין, מספר העמודים בכל פסק דין, כמות וממוצע התביעות שהתקבלו לעומת התביעות שנדחו, כמות וממוצע שיעור התביעה שהתקבלה בפסק הדין, סכום ממוצע של ההוצאות שנפסקו, בחתכים שונים שיפורטו להלן.
16. המערכת מבוססת על הנתונים העולים מתוך פסקי הדין. מכאן, שמדובר בנתונים אובייקטיביים, אשר מטרתם ליתן תמונה סטטיסטית אמיתית לגבי התוצרים של בתי הדין לעבודה. יחד עם זאת, קיימות נסיבות שהמערכת אינה מביאה בחשבון. כך למשל, ייתכן שיש שופטים/ות בשנת שבתון או שפרשו או שהחלו כהונתם ולכן הנתונים לגביהם לא מייצגים את שגרת עבודתם המלאה.
17. בנוסף, ישנם תיקים שעוברים משופט/ת לשופט/ת במהלך הדיון. בנוסף, בחלק מהמקרים, השופטים/ות שכותבים את פסק הדין אינם השופטים/ות הדנים בתיק בשלביו הראשונים ולכן אין לשופט/ת הכותב את פסק הדין שליטה מלאה על משך הטיפול בתיק. למרות זאת המערכת מייחסת את כל משך זמן הטיפול בתיק לשופט שנתן את פסק הדין מתוך הנחה שהשופט הפוסק בתיק הוא הגורם המרכזי למשך הזמן בו התיק מתנהל. המערכת לא בודקת פסקי דין שניתנו בפשרה או הליכים אחרים שאינם סכסוך בין עובד ומעסיק, כגון הליכים קיבוציים, תביעות ייצוגיות ותביעות נגד ביטוח לאומי.
18. איסוף הנתונים והצגת המידע במערכת דיספיוטק תוכנן על ידי עו"ד גל גורודיסקי. תכנון ניתוח הנתונים בוצע על ידי ד"ר גל הרפז, פסיכולוגית ארגונית ומומחית לשיטות מחקר.
19. על פי הדין, על בתי הדין לפסוק הוצאות לזכותו של עובד שזכה בתביעה ולפסוק הוצאות לחובתו כאשר התביעה נדחית. במקרה בו הופרדו ההוצאות ושכר הטרחה התייחסנו לסכום הכולל של ההוצאות ושכר הטרחה.
20. שכר הטרחה שנפסק לטובת העובדים סומן כסכום חיובי ושכר הטרחה שנפסק לחובת העובדים כסכום שלילי. כך סומן גם במקרים בו נפסקו הוצאות לחובת העובד למרות שזכה בתביעתו (למשל, כאשר רק חלק מועט מסכום התביעה של העובד מתקבלת).
21. המערכת מנתחת את תוצאות פסקי הדין ואינה מביא בחשבון תביעות רבות המסתיימות בפשרה. סביר להניח שרבות מהתביעות הלא מוצדקות אינן מוגשות כלל או שמסתיימות בפשרה בשלבים מוקדמים של ההליך.
22. המערכת בודקת ומציגה נתונים לגבי השיעור מתוך פסק הדין שהתקבל – הרבה, בינוני או מעט. ברובם המכריע של המקרים השופט/ת הדן בתיק מציין זאת בפסק הדין ובמקרים שאין כך הדבר, ניתחנו זאת לאור תוצאה העניינית של פסק הדין.
23. יש לזכור כשבודקים את נתוני המערכת שהפרקטיקה המשפטית של התובעים ובאי כוחם היא להגיש את התביעה בסכום המקסימלי. לפיכך, מראש סכום התביעה מוטה כלפי מעלה.
24. שכר הטרחה הפסוק בפסקי הדין משקף את האופן שבו בית הדין מעריך את מוצדקות התביעה. כך למשל, גם כאשר תביעת העובד מתקבלת אולם הסכום בפסק הדין נמוך באופן משמעותי מסכום התביעה נוהגים בתי הדין לפסוק שכר טרחה לזכות המעסיק הנתבע. לפיכך, המערכת בודקת גם שכר הטרחה הפסוק. המערכת בודקת גם את סכום שכר הטרחה הפסוק ולמי נפסק. סימנו את שכר הטרחה שנפסק לטובת המעסיקים במינוס. נזכיר שנבדקו רק תביעות עובדים, לכן שכר הטרחה שנפסק לטובת המעסיקים הוא כאשר התביעה נידחת או מתקבלת באופן חלקי.
25. המערכת מנתחת ומציגה נתונים גם לגבי פסקי הדין בהם נפסק שכר טרחה (ללא פסקי דין בהם לא נפסק שכר טרחה כלל), בשתי קבוצות: קבוצת פסקי הדין בהם נפסק שכר טרחה לטובת העובדים מול קבוצת פסקי הדין בהם נפסק שכר טרחה לטובת המעסיק.
26. ניתוח התוצאות מראה שונות בין השופטים/ות לבין עצמם ברבים מהפרמטרים שנבדקו. ניתוח תוצאות פסקי הדין לכל שופט/ת וניתוח ההבדלים בין השופטים/ות לבין עצמם מאפשר למעשה לייצר תעודת זהות אובייקטיבית המבוססת על נתוני אמת של התוצרים של כל שופט/ת. אנו סבורים שהמערכת יכולה לתת כלים נוספים בידי ציבור המתדיינים בפני בתי הדין לעבודה באופן שיאפשר להם לכלכל צעדיהם בתבונה בהתאם לתוצאות של כל שופט/ת.
27. הנתונים המפורטים ומוצגים במערכת מדברים בעד עצמם וכל אחד יכול להסיק מהן את מסקנותיו. המטרה המרכזית של המערכת היא להציג את הנתונים באופן מרוכז המאפשר את ניתוחם הסטטיסטי.
28. לאור טענות בדבר הטיה כזאת או אחרת של בתי הדין לעבודה לטובת העובדים, חשוב לזכור: המערכת מציגה נתוני אמת מתוך פסקי הדין.
28.1. יש להניח שמלכתחילה התביעות המוגשות מוצדקות, שכן עובד שמסיים עבודתו והוא שבע רצון אינו תובע.
28.2. עורכי דין רבים המייצגים עובדים מקבלים שכר טרחה לפי תוצאות. דהיינו, אם העובד יזכה בתביעה, יקבל עורך הדין שיעור מוסכם מתוך סכום התביעה. לפיכך, ככל שזה נוגע לעורכי הדין המייצגים עובדים אין הגיון בהגשת תביעות חסרות סיכוי.
28.3. כאמור, המערכת מנתחת רק פסקי דין. לכן סביר להניח שהיא מייצגת מלכתחילה תביעות שהתובע וב"כ סברו שהן מוצדקות. רבות מהתביעות המופרכות נסגרות בפשרה לפני פסק דין, לפי המלצות השופטים/ות בשלבים המוקדמים של ההליכים.
28.4. בתביעות בהן נדחית תביעת העובד, שכר הטרחה שנפסק למעסיק גבוה מתביעות בהן מתקבלת תביעת העובד ונפסק שכר טרחה לזכותו.
29. המערכת בודקת רק פסקי דין בתביעות אישיות. יש לזכור, אין מדובר בתמונה כוללת של פעילות בתי הדין והשופטים/ות. יחד עם זאת, פסקי הדין בתביעות האישיות נותנות תמונה מייצגת ומשמעותית לגבי הליכים אלה המהווים חלק משמעותי מהליכים בבתי הדין לעבודה. אין להוציא מכלל אפשרות שהתמונה העולה מהליכים אלה, למשל לגבי שופט/ת מסוים, משמעותית גם להליכים אחרים שהוא מנהל כגון הליכים קיבוציים.
30. פרסומים אודות המחקר שעמד בבסיס מערכת דיספיוטק CP
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001197867
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001195819
הנתונים המוצגים במערכת
31. נתונים טכניים אודות פסקי הדין:
31.1. כמות פסקי הדין שניתנו על ידי השופט/ת במהלך התקופה שנבחרה.
31.2. משך זמן הממוצע שארך ניהול התיק בתקופה שנבחרה החל ממועד הגשת התביעה (לפי מספר התיק) ועד למועד מתן פסק הדין על ידי השופט/ת.
31.3. כמת ממוצעת של מספר העמודים בפסקי הדין שפסק השופט/ת בתקופה שנבחרה.
32. נתונים אודות שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת.
32.1. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בכל פסקי הדין. שכר טרחה שנפסק לזכות המעסיק נרשם כסכום שלילי ונכלל בחישוב הממוצע.
32.2. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בפסקי הדין בהם העובד זכה בסכום כלשהו (כולל פסקי דין בהם התקבל רק מעט מסכום התביעה). שכר טרחה שנפסק לזכות המעסיק נרשם כסכום שלילי ונכלל בחישוב הממוצע.
32.3. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בפסקי הדין בהם נדחתה תביעתו של העובד, ככל שהיו כאלה.
33. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת יחסית לסכום התביעה שהתקבל בפסק הדין:
השיעור שהתקבל חולק ל-3 בהתאם לנאמר בפסק הדין: רוב סכום התביעה, חלק מסכום התביעה, מעט מסכום התביעה.
אם כן, הנתונים המוצגים במערכת, כמו בדוגמא לעיל, הם:
33.1. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בפסקי הדין בהם רוב סכום התביעה התקבל.
33.2. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בפסקי הדין בהם חלק מסכום התביעה התקבל (במצב זה נכללים כל המקרים בהם סכום התביעה התקבל באופן חלקי, אולם לא כולל מקרים בהם רוב סכום התביעה התקבל או רק מעט מסכום התביעה התקבל) ניתן להתייחס לנתון זה באופן סכמטי כמצב בו כ-50% מסכום התביעה התקבל.
33.3. ממוצע שכר הטרחה שנפסק על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה בפסקי הדין בהם רק מעט מסכום התביעה התקבל.
34. נתונים אודות שיעור קבלת תביעות העובדים מכלל התביעות
34.1. שיעור התביעות שהתקבלו על ידי השופט/ת בסכום כלשהו (כולל פסקי דין בהם התקבל רק מעט מסכום התביעה) מסך כל פסקי הדין שניתנו על ידי השופט/ת בתקופה שנבחרה.
34.2. שיעור ממוצע של סכום התביעה שהתקבל מתוך סכום התביעה שהוגש בכל התביעות שהתקבלו. השיעור שהתקבל חולק ל-3 בהתאם לנאמר בפסק הדין: רוב סכום התביעה, חלק מסכום התביעה, מעט מסכום התביעה[1].
גרפים
35. המערכת מנתחת ומציגה, לגבי כל אחד מהנתונים שנבדקו, כמפורט לעיל, באמצעות הקלקה על הריבוע המציג את הנתון, את הנתונים הסטטיסטיים לכל שופט/ת משופט/תי בתי הדין האזוריים באופן השוואתי לשופטים/ות האחרים בבתי הדין לעבודה בכל הארץ.
36. המערכת מנתחת ומציגה, לגבי כל אחד מהנתונים שנבדקו, כמפורט לעיל, באמצעות הקלקה על הריבוע המציג את הנתון, את הנתונים הסטטיסטיים לאורך התקופה שנבחרה בהתאם למועד מתן פסק הדין.
כאשר רוב סכום התביעה התקבל חושב השיעור לפי 80%
כאשר חלק מסכום התביעה התקבל חושב השיעור לפי 50%
כאשר רק מעט מתוך התביעה התקבל חושב השיעור לפי 20%