עב (ת"א) 8634/04 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' עובדיה חייט

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי את שכרו הקובע של התובע יש לחשב לפי הוראות התקנון שהיה בתוקף במועד קרות האירוע המזכה, היינו לפי שיטת "שלוש השנים האחרונות" אשר מנגנונה פורט בסעיף 13 לתקנון. עם זאת השתלשלות העניינים העובדתית מלמדת כי שכרו הקובע של התובע חושב בדרך זו מיום 1.8.03 ואילך לא בשל הוראות התקנון, אלא בשל טעות שנפלה במבטחים לגבי חלותו של הסכם 2002. לטענת התובע, אין זה צודק ואין זה שוויוני כי ייפגע בשל טעות זו, ויש לפיכך להחיל עליו את "שיטת הממוצעים" לפי הסכם 1980.
מששכרו הקובע של התובע חושב בפועל לפי הוראות התקנון (גם אם מסיבה אחרת) – אין אפשרות חוקית לפעול כעת בניגוד לפסיקותיהם הברורות של בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, ולהחיל על התובע רטרואקטיבית את הסכם 1980 אשר הנו למעשה בלתי חוקי באותם חלקים בהם ניסה להתנות על דרך חישוב השכר הקובע הקבועה בתקנון.
לפיכך אלא אם יחול שינוי רלוונטי במסגרת בג"צ פיורסט – שאזי יוחל על התובע אותו דין שייקבע לגבי שאר הגמלאים שמערכת הנסיבות העובדתית בעניינם זהה – על מבטחים להחיל על התובע את הוראות התקנון, כפי שאכן עשתה.
התובע לא טען באופן מפורש כי אין להחיל עליו את עניין פיורסט שכן פרש לפנסיית זקנה לפני מתן פסק דינו של בית הדין הארצי. גם אם ניתן להסיק זאת מטיעוניו, לא קיבל בית הדין טענה זו. עניין פיורסט לא קבע דין חדש שיש להחילו ממועד מתן פסק הדין ואילך, אלא הצהיר על מצב הדברים החוקי באופן התואם גם פסקי דין קודמים (דוגמת עניין אליאב). לא בכדי, הגמלאים בעניין פיורסט עצמו קיבלו סעד ישיר של חישוב מחודש של שכרם הקובע, כך שאין מדובר בסעד הצהרתי נושא פני עתיד בלבד. גם לפי הפרשנות לעניין פיורסט שניתנה בע"ע 1406/04 אהרון צימרמן – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מיום 29.8.05 – אין להחיל על התובע הסכם לבר תקנוני שכן הדבר יקנה לו זכויות עודפות לעומת שאר עמיתי הקרן.
באשר לטענת התובע כי הסתמך על מצגים שקיבל ממבטחים טרם הגיעו לגיל פרישה, לפיהם שכרו הקובע יחושב לפי "שיטת הממוצעים" – גם טענה זו נדחתה.
גם אם אכן נאמר לתובע בעל פה כי שכרו הקובע יחושב כאמור, וגם אם הבין זאת מדרך החישוב שהועברה אליו בכתב (לרבות העמוד השלישי של מכתבו נספח ד') – טעויות של פקידי מבטחים אינן יכולות ליצור לתובע זכויות לפנסיה מעבר לקבוע בתקנון (דב"ע נג / 6-1 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין – ששון דגמי, פד"ע כ"ה 546; עב' (ת"א) 9705/04 יונה דינה – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, מיום  26.9.06; עב' (ת"א) 4525/01 פנינה מירנדה – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, מיום 1.6.03).
על כך שטעות אינה מצמיחה זכות, גם כאשר הכספים שולמו בפועל בדרך מסוימת (קל וחומר כאשר רק הובטח תשלומם), ראו גם ע"ע 39/99 ד"ר יהושוע אסרף – מדינת ישראל, פד"ע לז 179; ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט (בורסי תשמ"ב) עמ' 497 ואילך. קל וחומר, כאשר עסקינן בקרן פנסיה אשר הכספים המופקדים בה הינם כספי העמיתים.