על רקע כניסת בנק לאומי לייעוץ הפנסיוני, יש לזכור שבייעוץ הפנסיוני לשכירים יש חזית בין הבנק לבין המעסיק שהבנקים אינם מביאים בחשבון. דברי ההסבר להצעת חוק הייעוץ יוצאים מתוך נקודת הנחה שיש ניגוד עניינים בין העובד (המקבל את הייעוץ מהבנק) לבין המעסיק. לכן הרחיקו את המעסיק מהייעוץ הפנסיוני. כך למשל, ייעוץ פנסיוני נכון לעובד צריך להמליץ לו על הדרך הטובה ביותר לשמור על זכותו לקבל את פיצויי הפיטורים הצבורים בפוליסה. בהנחה שעניין זה לא הוסדר בין העובד למעביד לעיצוב ההסדר הפנסיוני במקום העבודה יש השפעה מכרעת על כך, בין השאר לאור הוראות סעיף 14 ו-26(א) לחוק פיצויי פיטורים. איבוד הפיצויים בפוליסה עקב ייעוץ פנסיוני לקוי גורם להפסד של למעלה משליש ההפקדות ומשום כך, כל תשואה, טובה ככל שתהיה לא תפצה על ההפסד. בהקשר זה יש לזכור כי הרבה יותר קל לעובד להוכיח ייעוץ לקוי בעניין גורל פיצויי הפיטורים מאשר למשל ייעוץ לקוי בבחירת קרן פנסיה כזו או אחרת ולכן יש הייעוץ הפנסיוני חשוף יחסית לתקיפה משפטית בעניין זה. על רקע חובות האמון המוחלטות של היועץ הפנסיוני ללקוח (העובד) מן הראוי כי הבנקים ייערכו בהתאם כדי לתמוך בעובדים ולהמליץ להם על עיצוב ההסדר הפנסיוני הנכון שישמור על זכותם לקבל את צבירת פיצויי הפיטורים. צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק קובע את גורל פיצויי הפיטורים רק לגבי שיעור הפקדות מופחת בסעיף פיצויי הפיטורים לכן האמור לעיל רלוונטי גם לאחר כניסת צו ההרחבה לתוק.