רקע

לאחרונה הוגשו מס' תביעות ייצוגיות נגד מעסיקים, בדבר אי הפקדת כספים לקרן הפנסיה או קופת הגמל, ולחילופין להפקדות שלא במועד או הפקדה חלקית בלבד. המשמעות מבחינת העובד יכולה להיות משמעותית מאוד מבחינה כספית, שכן תקלות חוזרות ונשנות בהפקדות הפנסיוניות מצטברות ברבות השנים לסכומים גדולים אשר אינם נצברים בחסכון הפנסיוני.

בשבוע שעבר הגיש משרדנו לבית הדין לעבודה בת"א תביעה ייצוגית נוספת, ע"ס כ-4 מיליון ש"ח נגד חברת שמירה ואבטחה, בטענה שלא הפקידה כספים לקרן פנסיה עבור עובדיה. בספטמבר האחרון אישר בית הדין לעבודה בת"א ייצוגית נגד חברת השמירה "מרחב" בגין אי תשלום הפקדות לקרן פנסיה עבור עובדיה, תביעה זאת היא התביעה הייצוגית השלישית המאושרת בבתי הדין לעבודה. וחודשיים קודם לכן, ביולי, אישור בית הדין ייצוגית נוספת נגד חברת השמירה "יבטח" בגין אותן טענות. וקודם לכן אושרה תביעה ייצוגית נגד חברת ב.ג. מוקד אבטחה באותן טענות.

מהי הבדיקה הפשוטה ביותר שעלי לעשות כדי לדעת האם המעביד שלי מפריש עבורי את הסכום הנכון לקרן הפנסיה?

על מנת לברר האם ההפקדות לקרן הפנסיה שלי נעשות בסכום הנכון, יש לדעת ראשית מה שיעור הפנסיה לו אני זכאי במסגרת עבודתי. החל מינואר 2008 זכאי כל עובד במשק שמעבידו יפקיד עבורו כספים לקרן פנסיה בשיעורים הקבועים בצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק לפי הפירוט בטבלא.

אולם, עובדים רבים זכאים להפקדות בשיעורים גבוהים מאלה הרשומים בטבלא בהתאם למה שהוסכם בהסכם העבודה שלהם או ההסכמים הקיבוציים ו/או צווי ההרחבה החלים עליהם, שכן צו ההרחבה הכללי לעניין הפנסיה קובע כי אם קיימת לעובד זכות טובה יותר מזאת הקבועה בצו, הוא יהיה זכאי להסדר המיטיב. זאת רשימת הענפים בהם קיימת חובת הפקדה לפנסיה טובה יותר מאשר צו הרחבה הכללי: בנייה, ועבודות ציבוריות, הובלה, חברות כח אדם, חקלאות, יהלומים, מוסכים, מורי דרך מוסמכים, נקיון ותחזוקה, מלאכה, תעשייה ותחנות דלק, מתכת, חשמל ואלקטרוניקה, מלאכה ותעשייה זעירה (מסגרת), מסחר, שמירה ואבטחה, תעשייה. לכן,אם בדיקת דוחות ההסדר הפנסיוני (קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים) מראות שההפקדות שבוצעו נמוכות מאלה להם זכאי העובד, מומלץ לבדוק עם המעביד ממה נובעים ההפרשים ואם תשובת המעביד איננה מספקת, יש להתייעץ עם סוכן פנסיוני או עם יועץ פנסיוני.

האם השכר ממנו אני מקבל את הפנסיה מקרן הפנסיה הוא השכר הנכון?

קצבה מקרן פנסיה משולמת כשיעור מהשכר בגינו בוצעו ההפקדות. ככלל, קרנות הפנסיה מציינות את השכר ממנו משולמת הפנסיה (נקרא גם "השכר הפנסיוני") בדוחות הנשלחים ללקוח. ניתן לבצע בדיקה פשוטה על ידי תלוש השכר: יש לחלק את הסכום שנוכה מהשכר לקרן הפנסיה בשיעור ההפקדה של העובד (בד"כ 5.5% או 5%). המנה היא השכר הפנסיוני. השכר הפנסיוני שנתקבל צריך להתאים גם לשכר המופיע בדוחות קרן הפנסיה, וגם להיות תואם למה שהוסכם בין העובד למעסיק בתקופת העבודה, לגבי השכר ממנו יבוצעו ההפקדות הפנסיוניות.

אם גיליתי שחסר כסף בקרן, האם המעסיק אחראי לכך או קרן הפנסיה בה מופקד הכסף

עם ביצוע ההסדר הפנסיוני עבור העובד המעביד מתחייב לביצועו לא רק כלפי העובד אלא גם כלפי קרן הפנסיה או חברת הביטוח. לכן כאשר מתגלה בעיה בהפקדות הפנסיוניות של עובד, גם חברת הביטוח או קרן הפנסיה אחראיות על כך כלפי העובד ולא רק המעסיק. לכן קבע בית הדין הארצי כי העובד יכול לתבוע גם את קרן הפנסיה וגם את המעסיק לפי בחירתו. חשוב לציין כי בית משפט העליון קבע כי חובתה של קרן הפנסיה לתבוע את המעסיק שאינו משלם או מאחר בתשלום על מנת לצאת ידי חובתה באכיפת ההסכם לפי הפוליסה או ההצטרפות לקרן הפנסיה ואם לא עשתה כן היא תהיה חייבת בהפרשים כלפי העובד.

האם הצבירה בפוליסה או בקרן הפנסיה ניזוקה כתוצאה מאיחורים בהפקדות?

תשובה: "קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שולחות דוחות בכל 3 חודשים. בדוחות אלו מפורטים התשלומים המבוצעים לפוליסה או לקרן הפנסיה, ומועדם. על פי החוק, קרן הפנסיה או חברת הביטוח אחראית לגבות את התשלומים במועד. ליד תאריך ההפקדה מופיע גם החודש בגינו בוצעה ההפקדה. אם אין התאמה בין השניים, המשמעות היא כי ההפקדה בוצעה באיחור. במקרה כזה ייתכן שהלקוח זכאי להחזרים או להגדלת הצבירה. אם האיחורים בוצעו לאורך זמן, ההפרש עשוי להיות בסכומים משמעותיים.

מה עושים במקרה כזה?

לפי החוק, המעסיק צריך להעביר את ההפקדות הפנסיוניות לכל המאוחר, בתוך 15 יום ממועד תשלום השכר, כלומר: עד ה-15 בכל חודש עבור החודש הקודם.

חוק הגנת השכר קובע, כי איחור מעל 30 יום בהעברת ההפקדות מהווה הלנת שכר, אולם גם איחור שאינו הלנת שכר מהווה הפרה של חובת המעביד. מבדיקה מדגמית שערכנו במשרד, עולה שמדובר בתופעה נרחבת אצל מעסיקים רבים, אשר מנכים את השכר מהעובד אולם לא מעבירים אותו במועד לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה.

בית הדין לעבודה קבע בעבר, כי במקרה כזה חברת הביטוח או קרן הפנסיה חייבות להגיש תביעה נגד המעסיק, אבל בית הדין הארצי לעבודה קבע גם כי לעובד יש אפשרות תביעה ישירה נגד המעסיק. עוד נקבע, כי כאשר המעסיק מאחר בהעברת הניכויים משכרו של העובד, הוא הופך את העובד בעל כורחו למקור נוסף של אשראי למעסיק, שכן המעסיק מרוויח את הריבית בתקופה בה הוא מחזיק את כספים של העובד כתוצאה מהאיחור.

כיום, אין כל בעיה לאתר את האיחור בדוחות שנשלחים כל רבעון מחברת הביטוח וקרן הפנסיה. הדוחות כוללים את מועד התשלום אותו יש להשוות לניכויים בתלושי השכר.

למי עלי לפנות אם גיליתי שהמעסיק לא מפקיד כספים במועד?

קודם כל למעסיק. חשוב להדגיש כי עובד הדורש את זכויותיו החוקיות מוגן מפני פיטורים. מעסיק שיפטר עובד שדרש את זכויותיו החוקיות, או שהגיש תביעה נגד המעסיק, יצטרך להוכיח במקרה כזה כי הפיטורים נעשו בגלל סיבה אחרת. אם יתברר שהפיטורים נעשו בגלל שהעובד דרש את זכויותיו, יהיה על המעסיק להחזיר את העובד לעבודה ולשלם לו פיצויים גבוהים שעשויים להגיע עד 50,000 ₪ לפי חוק הגנה על העובדים.

לעובד עומדת גם הזכות להגיש נגד המעסיק תביעה ייצוגית בגין האיחורים בביצוע ההפקדות הפנסיוניות.

מה לעשות עם הדוחות והמסמכים שאני מקבל?

במהלך כל תקופת החיסכון הפנסיוני יש לשמור את כל המסמכים והדוחות, ולא רק ב-7 השנים האחרונות. כאשר יש חשש לתקלה בהסדר הפנסיוני, מקורות תקלה זו נעוצים לפעמים בנתונים ומסמכים מתחילת תקופת הביטוח או במהלך תקופת עבודה של שנים ארוכות. במקרה זה, שמירת המסמכים היא קריטית לתיקון התקלה.

מה עושים במקרה של מעבר מקום עבודה – כל עובד זכאי להחזר מצבירת הפיצויים

במקרה של הפסקת עבודה על העובד לבדוק האם יש לו זכות לקבל את צבירת פיצויי הפיטורים בפוליסה או בקרן הפנסיה. צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק קובע כי העובד זכאי לקבל את כל ההפקדות לפי שהפקיד המעביד לפי הצו בסעיף פיצויי הפיטורים גם במקרה בו הוא מתפטר מיוזמתו. לכן, כיום כל עובד זכאי לסכום כלשהו מצבירת הפיצויים בפוליסה. יחד עם זאת, ייתכן כי על פי ההסכמים הספציפים או ההסכמים הקיבוציים או צווי ההרחבה החלים על העובד לפי הענף בו הוא מועסק, רשאי העובד לקבל יותר מאשר הצבירה לפי צו ההרחבה הכללי.