עע (ארצי) 754/05 אברהם קוריצקי נ' הממונה על הגמלאות

עובדים שצברו זכויות בקרן פנסיה צוברת ותיקה, ולאחר מכן עברו לעבוד בשירות המדינה וצברו זכויות בפנסיה תקציבית לפי חוק הגמלאות, הגישו תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי יש לחשב את הפנסיה שלהם לפי השכר הקובע במועד סיום עבודתם ובהתאם לותק בכל תקופת עבודתם. על העובדים הללו חל "הסכם להבטחת רציפות זכויות הפנסיה במעבר עובדים משרות המדינה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות ומהקרנות לשרות המדינה" (הסכם שמספרו 273/73, להלן: הסכם הרציפות או הסכם הרציפות עם המדינה או הסכם הרציפות בין ההסתדרות לבין המדינה). בית הדין הארצי דן באופן שבו יש  לקבוע את דרך חישוב גמלתם של העובדים
במקרה כזה
. בית הדין הארצי קבע, ברוב קולות , כי התמונה המצטיירת לאור הוראות חוק הפיקוח והתקנון האחיד הינה של שיטת חישוב אחידה של זכאות פנסיונית – שיטת הממוצעים, שיש ליישמה לפחות החל מהמועד הקובע; ועדיפות מכוח החוק שאינו בר התניה של שיטה זו לקביעת הזכאות הפנסיונית לאור הוראות התקנון האחיד, על פני כל הסדר או הסכם אחר. הסכם הרציפות הינו לעניינינו בגדר הסכם אחר. ומשמכוח חוק הפיקוח נקבעה עדיפות התקנון האחיד על פני כל הסכם אחר ובכלל זה הסכם הרציפות; משמעות הדבר הינה, כי הסכם הרציפות אינו בטל, אלא בטלות רק הוראותיו הסותרות את התקנון האחיד. כך  יש לפרשו בהתאמה.
למרות שאין שימוש במונח זה, אפשר לומר ש"המשכורת הקובעת" למעשה, של קרנות הפנסיה הוותיקות על פי התקנון האחיד, נקבעת בעיקרו של דבר על פי שיטת הממוצעים  ולא על פי משכורת קובעת אחרת במוסד אחר, המשלם גימלה על פי שיעור משכורת קובעת גבוהה יותר הנגזרת מגובה השכר סמוך לפרישה. משכך נקבעת המשכורת הקובעת בתקנון האחיד מכוח התיקון לחוק הפיקוח, ולדרך זו עדיפות על פני כל הסכם או הסדר אחר לרבות הסכם הרציפות שנחתם מכוח תקנון הקרן הקודם, (בין אם הוא בגדר הסכם נפרד בעל עדיפות כפי שנקבע בתקנון קג"מ בשעתו; ובין אם הוא הפך חלק מהתקנון הקודם כפי שהיה במבטחים); בשני המקרים הללו – אין לחשב את המשכורת הקובעת בהתאם להסכם הרציפות, על פי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר לפיו מחושבת הזכאות הפנסיונית במוסד המשלם, (לענייננו המדינה – מכוח חוק הגמלאות).
מעבר לכך יודגש, שקביעת משכורת קובעת גבוהה מזו הנקבעת על פי התקנון האחיד בגין תקופת הביטוח בקרן, לא רק שהיא מנוגדת לחוק ולהוראות העדפה החד משמעיות שבו, אלא שהיא גם פוגעת בתכלית חוק הפיקוח של "יצירת אחידות במערך הזכויות", ולבד מאפליה בלתי מוצדקת כאמור בין חברי הקרן, היא גם מגדילה בהכרח, עקב אי השוויון בין זכויות חברי הקרן, את הגרעון האקטוארי של הקרנות הותיקות.(פסק הדין התקבל בניגוד לדעת כב' הנשיא אדלר שסבר כי יש לחשב את הפנסיה לפי השכר בסיום העבודה)